עוצמתם של קשרים חלשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כמו עבודה אוניברסיטאית ולא כמו ערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כמו עבודה אוניברסיטאית ולא כמו ערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קשרים חלשים, קשרים חזקים

עוצמתם של קשרים חלשיםאנגלית: The Strength of Weak Ties[1]), הוא מאמר שפורסם במאי 1973 ונחשב לעבודתו המפורסמת ביותר של הסוציולוג מארק גרנובטר.

במאמר זה, שהוא אחת העבודות המשפיעות בסוציולוגיה, מציג גרנובטר את הטענה שבתחומים כשיווק, כלכלה או פוליטיקה, קשרים חלשים מאפשרים גישה לאוכלוסיות שאינן נגישות דרך קשרים חזקים, ושקשרים חלשים אלו תורמים יותר להפצת מידע בין בני אדם. כמו כן, המחקר בודק כיצד מבנה ופריסה של רשת חברתית הקיימת בין שני אנשים ומעבר להם עצמם, משפיעים על פריסה של הרשת החברתית עצמה ועל ההפצה של מידע אל מחוץ לאותה רשת חברתית.

כבר במקורות נאמר, אם כי במשמעות קצת אחרת, "טוב שכן קרוב מאח רחוק (״משלי כ"ז, י׳)

גרנובטר מדגיש במאמר זה את חשיבותם של ״השכנים״ על פני ״האחים״. או במילים אחרות חשיבותם של ״הקשרים החלשים״ בהשוואה ל״קשרים החזקים״. כלומר, המכרים לפעמים מוסיפים לנו לא פחות ואף יותר, מהחברים הקרובים והמשפחה.

הרקע לכתיבת המאמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המודלים הקיימים, התייחסו לקשרים חזקים בין פרטים. בכך, הם צמצמו והגבילו את ההסבר שסיפקו למתרחש בתוך קבוצות קטנות וסגורות. היה חוסר בהעמקה ודגש על יתרונות תאוריות ברמת המאקרו, המעניקות תובנות חשובות לגבי תופעות של ניעות חברתית, ארגון קהילתי, ומבנה פוליטי. יתרונות רמת המיקרו הם בכך שניתוח ברמה זו מספק גוף מידע ותאוריות המציעות רעיונות חדשים, על המתרחש בתוך הקבוצה הקטנה. אולם, חסר ההסבר כיצד אינטראקציות בתוך הקבוצה הקטנה מתווספות והופכות לכדי דפוסים נרחבים.

גרנובטר מציע כי מחקר של תהליכים בתוך רשתות חברתיות מספק כלי לקישור בין רמת המיקרו לרמת המאקרו בתאוריות סוציולוגיות. הוא התמקד בהיבט מסוים של אינטראקציה ברמה קטנה: חוזקם של קשרים בינאישיים. הוא הראה בעזרת ניתוח רשתות חברתיות, כיצד ניתן לחבר בין רמת המיקרו למאקרו.

חוזקם של קשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוזק הקשרים הוא מושג מעולם ניתוח הרשתות החברתיות. חוזקם של קשרים אישיים נמדד בדרך כלל על ידי כמות הזמן המושקעת, האינטנסיביות הרגשית, האינטימיות וההדדיות שמאפיינים את הקשר. הנחת המוצא של "עוצמתם של קשרים חלשים" לגבי חוזק הקשר היא כי ככל שהקשר בין א' ל - ב' חזק יותר, כך הקשר של שניהם ל-ג' (המערכת הרחבה יותר שמקיפה אותם) יהיה חזק יותר. בנוסף, ההנחה היא כי רוב האנשים שיוצרים קשר חזק - דומים זה לזה.

גרנובטר בחן את חשיבותם של הקשרים בתהליכי פיזור של מידע, וטען כי לקשרים חלשים חשיבות רבה כיוון שהם יוצרים יותר קשרים נוספים לעומת קשרים חזקים. כתוצאה, סילוק של קשר חלש יגרום ליותר נזק ליכולות העברת המידע מאשר סילוק קשר חזק. גרנובטר דן בטענה זו בשני מישורים: מישור הפרטים ומישור הקהילות. כל רשת אליה שייך פרט מכילה קשרים חזקים וקשרים חלשים. הקשרים החזקים מאפיינים קשרים בתוך הרשת, ואילו קשרים חלשים מאפיינים קשרים בין רשתות שונות. האחרונים חשובים לניצול של הפרט את הרשת וכערוצים להעברת מידע, רעיונות והשפעות מהרשת אל הפרט.

מסקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי גרנובטר, ניסיונות אישיים של פרטים קשורים באופן הדוק עם אספקטים כוללים יותר של מבנה חברתי. חיבור בין קשרים ברמת המיקרו לקשרים ברמת המאקרו אינו בגדר מותרות, אלא בעל חשיבות מרכזית להתפתחותה התאוריה הסוציולוגית.

עם זאת, חיבור זה יוצר פרדוקס: קשרים חלשים, אשר לרוב נתפסים כקשרים מנוכרים, נצפים כאן כחשובים ביותר עבור אפשרויות של פרטים ועבור האינטגרציה שלהם לתוך קהילותיהם. קשרים חזקים, המטפחים אחידות מקומית, יוצרים למעשה, בראיית מאקרו, מבנה חברתי קטוע ומשוברר.

ככל שרשת הקשרים גדולה יותר (מה שמאפיין קשרים חלשים), כך היא הופכת למשאב מרכזי יותר של העברת מידע, כוח וניידות.

בנוסף, התייחסות לחוזקם של קשרים בלבד, יוצרת התעלמות מחשיבות נושאים כגון תוכן הקשרים. אולם, מה ההבדל בין קשר אינטנסיבי אישי לקשר אינטנסיבי מקצועי? יתרה מכך, ניתוח רשתות נותן מענה לצורך ולאפשרות לחבר בין מיקרו ומאקרו.

כיום קיימות רשתות חברתיות (כדוגמת פייסבוק) וקהילות וירטואליות שונות הפועלות דרך טכנולוגיות מידע ותקשורת, שלא התקיימו בעת פרסום המאמר ב-1973, כך שהפוטנציאל של כוחם של קשרים חלשים שיכולים להיווצר ברשת הוא עצום.

הביקורת של גרנובטר כלפי מאמרו-שלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעשר שנים אחרי כתיבת המאמר המקורי, גרנובטר חזר לבדוק את התיאוריה שהוא עצמו סייע להפיץ וחזר עם מסקנות מעט שונות: במאמר שכתב בשם "The Strength of Weak Ties: A Network Theory Revisited" הוא מתאר שהמסקנות במאמר המקורי נכונות לאנשים במעמדות הגבוהים. אך לעומת זאת, קשרים חלשים של אוכלוסיות מוחלשות משיגות עבודות טובות פחות מאשר עבודות שמגיעות דרך הקשרים החזקים.[2]

שינויים בקשרים החלשים ומחקרי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי גוגל סקולר מאמרו של גרנובטר צוטט מעל ל־64,000 פעמים (נכון לינואר 2022). מכאן נראה שהמאמר התרחב להקשרים רבים נוספים. נביא בהמשך חלק קטן מהם.

הקשרים החלשים בתקופת הקורונה

ביולי 2020 פרסמה איאן לסלי (Ian Leslie) כתבה[3] המתייחסת למאמרו של גרנובטר ומתארת את הקשרים החלשים בתקופת הקורונה. לדבריה, לקורונה הייתה השפעה ישירה על הקשרים החלשים ועל התועלת שהפיקו מהם. ההתקלויות באנשים אקראיים (חלק מהגדרת הקשרים החלשים) הפכו לנדירות יותר, וכך גם הקשרים החלשים בחיינו.

בנוסף לכך, קיימת גם השפעה של השינויים בצורת העבודה. סטיב ג'ובס האמין בכוחן של השיחות האקראיות להביא ליצירתיות, וכך גם תכנן את מרחב העבודה של פיקסאר. בתקופת הקורונה ברוב מקומות העבודה עבדו מהבית, דבר שהשפיע גם על פגישות אלו וצימצם למעשה את הרשת החברתית.

עם זאת, קיימות מספר דרכים בהם הקשרים החלשים באים לידי ביטוי גם בתקופת הקורונה ועל אף המגבלות. פסיכולוגית בשם סנדסטרום (Sandstrom), שהשתתפה במספר מחקרים שונים בנוגע להשפעתם של הקשרים החלשים, מציינת חלק מהן. לטענתה בזמנים של חוסר ודאות ניתן ללמוד דרכי התמודדות ממגוון שיחות עם אנשים שאנחנו לא נמצאים איתם בקשר קרוב ויומיומי. בנוסף, היא מתייחסת לעובדה שהקשרים החלשים דורשים סגנון שונה של שיחה, השיחות קלילות יותר ודורשות פחות. בכדי להפחית מהעומס הרגשי בתקופה זו היא כותבת כי ניתן לנסות לנהל סוג כזה של שיחה גם עם הקשרים החזקים. כלומר, להראות לאחרים שחושבים עליהם בלי לבקש מהם הרבה זמן, אנרגיה או תשומת לב. גם הרשת החברתית יכולה להוות בעיניה תחליף יעיל לשימור השיחות עם הקשרים החלשים בתקופה זו.

בריאות נפשית (Well being) וקשרים חלשים

לפי מחקר של סנדסטרום ודאן (Sandstrom and Dunn, 2014)[4], בימים בהם למשתתף היו מספר גדול יותר של אינטראקציות אקראיות הוא חווה יותר שמחה ותחושה חזקה יותר של שייכות. דוגמאות לאינטראקציות אקראיות, כלומר היתקלות בקשרים חלשים, כללו מפגש עם שכן, חבר בכיתת היוגה או עובד מקומי בבית קפה. מעבר לכך, משתתפים עם רשת גדולה יותר של קשרים חלשים נטו להיות שמחים יותר ברמה הכללית.

הקשרים החלשים וכיצד הם באים לידי ביטוי בתרבויות שונות

טילסטון וסנדסטורם [5](Tilston & Sandstrom, 2018) ניסו לבדוק האם הכוח של הקשרים החלשים הוא אוניברסלי. המחקר של גרנובטר נערך בקרב עובדים מבוסטון ולכן נראה שקשה להשליך ממנו בצורה רחבה יותר על אוכלוסיות נוספות. גם המחקר הקודם של סנדסטרום, בנוגע להשפעתם של הקשרים החלשים על המצב הרגשי[4] נבדק ביחס לסטודנטים קנדיים בלבד. במחקר זה נעשה ניסיון לבדוק האם ההשפעה של הקשרים החלשים מתקיימת גם בחברות שהן לא מערביות. נערכה השוואה בין מדגם של נבדקים מאמריקה הלטינית לעומת נבדקים קנדיים. הנבדקים דיווחו מדי יום על כמות הקשרים החזקים והחלשים, במקביל לתחושת הרווחה הנפשית הסובייקטיבית ותחושת השייכות. תוצאות המחקר הראו כי הלטינים דיווחו על תחושה חזקה יותר של קהילתיות, בהשוואה לקנדים, לצד רמות גבוהות יותר של קשרים חלשים. תוצאה זו תומכת בטענה של גרנובטר לגבי האופן בו הקשרים החלשים יוצרים קהילות. כמו כן, רומזת לכך שההשפעה של הקשרים החלשים אכן קיימת. מלבד תחושת הקהילתיות הלטינים לא נבדלו בצורה משמעותית באף אחד מהמדדים.

בהשוואה למחקר זה, ההשפעה החיובית של הקשרים החלשים באה לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר במחקר המקורי, שבו השתתפו סטודנטים. אחת ההשערות להבדל היא שלסטודנטים יש יותר יכולת בחירה לגבי עם מי הם רוצים להתחבר. במחקר הנוכחי המדגם כלל נבדקים שאינם סטודנטים, כך שהאינטראקציות היומיומיות שלהם נקבעו מראש בהתאם לעבודה. ייתכן שעובדה זו השפיעה על ההבדלים בתוצאות.

גאוגרפיה של ידע (Geography of knowledge) וקשרים חלשים

עד שנת 1988 לא היו גשרים סביב שיקוקו,(Shikoku) האי הכי קטן ביפן. בכדי להגיע ממקום למקום נעזרו במעבורת, שלקחה זמן רב יותר בצורה משמעותית. נמצא שבניית הגשרים, בהתייחס בעיקר לגשרים שנבנו ב-9–1998, הגבירו את ההמצאות באזור (Moxnes, 2020).[6] המחקר לא מחובר ישירות למאמרו של גרנובטר או למושג "הקשרים החלשים.״עם זאת, נראה שתוצאות המחקר תומכות באחת הטענות המרכזיות במאמר, לגבי השפעתם של הקשרים החלשים בהרחבת ההמצאות והידע. בניית הגשרים יצרה קשרים רחוקים יותר, שניתן לכנותם חלשים, דבר שהוביל ליותר המצאות בדומה לטענתו של גרנובטר.

מיתוג מנות, פיחוס (Disintermediation) וקשרים חלשים

המושג פיחוס משמעותו הורדה של מתווכים משרשרת האספקה בכלכלה והגעה ישירות, או קרוב יותר, לצרכן. גם מיתוג מנות מתייחס למעבר של מסרים דרך צמתים רבים, ולא בהכרח דרך נקודה מרכזית אחת. ביחס לקשרים החלשים - דרך הקשרים החלשים ייתכן שאפשר לקצר טווחים. כלומר, באמצעות מספר רב יותר של מכרים ייתכן ויתאפשר להגיע ישירות למקור הידע. זאת תוך כדי דילוג על התיווך ושבירה של המרכז.

תכנון ערים וקשרים חלשים

ג'יין ג'ייקובס הייתה עיתונאית וסופרת, מגדולי המבקרים של תכנון הערים המודרני. ערים טובות בעיניה הן, בין השאר, כאלה בהן מתקיימות אינטראקציות בין אנשים ברחובות. אחד הרעיונות בספרה ״מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות״ מדבר על כך שקהילות בריאות נבנות ממפגשים פנים מול פנים של התושבים (קשרי מדרכות כמו שהיא קוראת להם). רעיון זה נתפס עדיין כאמת אוניברסלית גם בתכנון העירוני של היום.[7]

באירוע המתקיים במאות ערים ברחבי העולם ומכונה, על שמה, ״הליכות ג'יין״,("Jane's Walk") מעודדים אנשים להשתמש בהליכה כדרך להתחבר עם שכניהם.

נראה שבמידה מסוימת ג'ייקובס האמינה בעידוד הקשרים החלשים, כעשרים שנה לפני כתיבת מאמרו של גרנובטר.

הקשרים החלשים עוצמתיים עוד יותר

המאמר של גרנובטר מתייחס לקשרים החלשים כאמצעי יעיל יותר להפצת המידע בין בני אדם מאשר הקשרים החזקים. לעומת זאת במחקר המשך על רשתות והון חברתי בתעשיית הטלוויזיה הבריטית: חולשתם של הקשרים החלשים,[8] החוקרים סאונדרי, אנטקליף וסטוארט (Saundry, Richard & Antcliff, 2007) טענו כי הרשת החברתית מורכבת יותר ממה שהמודל מתאר, וכי רשת של קשרים חלשים משמשת לשימושים נוספים עבור אלו המשתמשים בה, ויש לה כוח חזק יותר מעבר להעברת מידע.

החוקרים בחנו את התיאוריה שלהם על העובדים בתעשיית הטלוויזיה הבריטית, תעשייה בה רוב העובדים באים ממגזר עצמאי. בעקבות רגולציה מחדש של שוק העבודה, רוב הארגונים המאוגדים שדאגו לעובדים בנושאים של עבודה, זכויות, תנאי עבודה ושכר, פורקו. עולם העבודה החדש פוסט פורדיסטי, הפך ליותר מפוצל, מזדמן, יותר אינדיוידואלי ויותר תחרותי ממה שהיה, כך העובדים העצמאיים נאלצו לייצר לעצמם רשת, ובעצם כמה רשתות של קשרים היכולות לספק להם קרקע של ודאות, ביטחון ויציבות שסיפקו אז הארגונים הקודמים בעולם העבודה. לבסוף הארגונים החדשים השתמשו במנגנונים של רשתות כאמצעי מודרני ובלתי פורמלי לגיוס עובדים. מכאן לקשרים הייתה חשיבות גדולה יותר בהבטחת עבודה וקידום הקריירה של העובד העצמאי.

תאוריית ההון החברתי מסייעת להבין את היחס למידע העובר ברשת כנכס חשוב בשוק העבודה עבור הפרט החבר בה. ג'יימס קולמן (Coleman, 1988), זיהה שלושה צורות של הון חברתי: 1. חובות, ציפיות ואמינות - המתייחסות לציפייה להדדיות בין חברי הרשת. 2. ערוצי מידע - חברי הרשת יכולים לסמוך על המידע שסופק על ידי אחרים. 3. נורמות וסנקציות יעילות - קשרים מספקים בין חברי הרשת יכולים להבטיח את שמירת הנורמות. רוברט פוטנאם (Putnam, 2000) טוען שהון חברתי הוא נכס קיבוצי חשוב שמייצר אמון בין זרים ומכאן סובלנות ותרבות של הקהילתיות ודעת אזרחית.

העובדים העצמאיים יצרו רשת אחת מבין כמה רשתות, הנקראת 'פנקס כתובות' המבוסס על אנשי קשר אישיים שעשויים להיות שימושיים בהשגת עבודה. רשת זו מייצגת רשת פתוחה במובן זה שחברי הרשת הם הטרוגניים ולא בהכרח מכירים זה את זה. בהיבט של הון חברתי רשת זו סייעה לעובדים עצמאיים להרגיש תחושת ביטחון ו-וודאות על ידי קבלת גישה למידע על פרויקטים עתידיים ולהעלות פרופיל בין בעלי תפקיד שהם בעמדה להקצות להם עבודה. אך מעבר להבטחת העבודה, חברי הרשת סייעו לשאר החברים מאותה רשת גם כן בהשגת עבודה. כמו באחת הדוגמאות של המדגם במחקר, בה אחד מהעובדים מתעשייה הטלוויזיה הבריטית אמר למעסיק שאין ביכולתו לספק לו את השירות שהוא ביקש עקב אי זמינות, אך הוא יכול לתת לו כמה מספרי טלפון של אנשים אחרים שיכולים לבצע את העבודה. היווצרותה של מוטיבציה זו הממליצה על עובדים מתחרים היא תוצר של ציפייה הדדית בשלב מסוים, שבהמשך אותו העובד, עליו חבר הרשת המליץ, זה בתורו ימליץ בחזרה. כתוצאה מכך מגיעות הסנקציות המאפיינות את הרשתות הסגורות: עובד שבסופו של דבר לא ממליץ על זה שהמליץ עליו, או מנסה 'לגנוב' מהמתחרה שלו את הלקוחות שלו, ועוד פעולות אחרות שמזיקות גם לרשת כולה, מקבל מוניטין רע ואף מסולק מהרשת. עקב אופייה הפתוח של הרשת ולכך שהמידע זורם במהירות רבה יותר, הסנקציות יעילות וחזקות יותר. מכאן כוחן של הסנקציות משפיעות על ההתנהגות של העובדים העצמאיים שיישרו קו וישמרו על הנורמות החברתיות של הרשת הפתוחה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Strength of Weak Ties, Mark Granovetter, American Journal of Sociology, 1973‏ (pdf)
  2. ^ Asaf Shapira, SNA Classics - Revisited: The Strengh of Weak Ties (Granovetter), NETfrix, ‏2019-07-14
  3. ^ Ian Leslie, Why your ‘weak-tie’ friendships may mean more than you think, www.bbc.com (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Gillian M. Sandstrom, Elizabeth W. Dunn, Social Interactions and Well-Being, Personality and Social Psychology Bulletin 40, 2014-04-25, עמ' 910–922 doi: 10.1177/0146167214529799
  5. ^ Tilston, Ottilie, and Gillian Sandstrom., "Is the power of weak ties universal? A cross-cultural comparison of social interaction in Argentina and Canada.", Revue Tranel 6811 (2018): 107-112.
  6. ^ The Geography of Knowledge Production: Connecting Islands and Ideas, נבדק ב-2022-01-27
  7. ^ Walkability. What Can Cities Do About It? : One On Whiteley, www.oneonwhiteley.co.za
  8. ^ Saundry, Richard & Antcliff, Valerie & Stuart, Mark. (2007). Networks and social capital in the UK television industry: The weakness of weak ties. Human Relations. 60. 10.1177/0018726707075880.